התמכרות

כשאתה יוצא, כשכבר שכנעת את עצמך לצאת, אתה לא מצטער לרגע. יש משהו באוויר הזה שלוקחים לריאות שממלא אותך לגמרי, ממריץ לך את הדם, נותן תחושה טובה, מעורר אפילו, מחדד מחשבה, מוציא אנרגיות רעות. וכן, אני מכורה לזה… לריצה. אומנם בזמן האחרון אני חזק בעסקי בלרינות, מגשימה חלום של ילדות, אבל הריצה תמיד תשאר המקום הזה שמאפשר לך לקבל את עצמך חזרה לשעה. לרוץ בתל אביב על פי רוב זה קצת כמו לרוץ במיץ של עצמך אבל אחרי, זה תמיד תענוג. לראות את הפרסומת של נייקי עשה לי חשק פשוט לקום ולרוץ. אם לא הייתי חוששת מכמות המוזרויות שמסתובבות בשעה הזו בטיילת אולי אפילו הייתי עושה מעשה. בינתיים אני טובעת בזיעה של עצמי בבית, מדמיינת על המקלחת שעוד רגע אעשה, חולמת על טוטו של בלרינות אבל ריצה, מחר, בטוח תקרה. נייקי כרגיל לוחצים על כל הכפתורים הנכונים של אלו שאוהבים ושל אלו שממש אבל ממש רוצים.

---