Blabberista Blog



כמה פרינטים ששווים דקה וווידוי עמוק לאומה

הגיע הזמן להצהיר בראש חוצות , הצטרפתי לסטטיסטיקה החשובה ביותר בישראל, באופן רשמי אני מובטלת. מובטלות רבותי לא באמת קיימת בתל אביב. ביום הראשון שהוצאתי את האף החוצה כדי לחזות בעיר שוממת בבוקרו של יום, גיליתי שלא שוממת ולא נעליים. העיר הזו הומה כאילו היה מדובר בחופש אחד גדול או לצורך העניין חמישי בערב. כאן לא עובדים, כאן מחלטרים! מפרילנס לפרילנס כוחנו עולה. אני לא באמת מצליחה להבין את ההגיון שעומד מאחורי כמות האנשים ברחובות העיר (במקום להיות בדרכם לעבודה) אבל אני מאמינה שמדובר ביותר מידי שחקנים, כותבים, במאים, מוזיקאים ועובדי משמרות. בקיצור לצורך העניין אוכל להגיד שאני בעצם לא מובטלת, אני נותנת שירותים פרילאנס. אז כמו שאתם מבינים עבר עלי הרבה. לפתע אני מוצאת את עצמי עסוקה בחיפושי עבודה ובלמצוא מה לעשות עם הזמן הפנוי (במגוון הרעיונות היה חימר, מקרמה, שפות ואפילו לימודי בניית פאזלים) היום אפילו שקלתי התפלחות לבריכה הקרובה למקום מגורי (מלון, תרגעו זו מצווה). אז מהיום אשתדל לפסטט (מותר? מלשון לשים פוסטים? האם האקדמיה ללשון תשמח לשירותי השפה שלי?) והנה לזכר ימים טובים יותר (עזבו אתכם עבודה, כבר הרבה זמן לא היו לי ימים כל כך טובים) הנה כמה פרסומות פרינט ששוות דקה (וכן, גם כאלו שזכו רק לאחרונה)
ועכשיו חדל קשקשת, אם מישהו שומע על משהו שמישהו שמע ממישהו ששמע צרו קשר ותגידו לי, זו תהיה ברכה. הרי גם מרוב חופש אפשר לחטוף חלחלה




מודעות פרסומת

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: