כלכלה מתונה

כשאני רעבה אני לא מצליחה לקנות שום דבר. משוטטת בסופר, עומדת מול שפע ההיצע ולרוב חוזרת הביתה עם איזה מקסימום תפוח או מעדן. אבל כשאני יוצאת למשל לקנות שמלה חדשה או נעליים, כלום לא מצליח לעצור אותי. הרעב שלי שם רק ממקד אותי במטרה והנה בבוקר פתחתי וראיתי עיתון כלכלה.
החדשות הכלכליות היום טענו שהאמריקאים בזבזו השנה אפילו יותר משבזבזו ב2007 שנחשבה שנת השפע, עוד אומרים עיתוני הכלכלה שני עמודים לפני, שהמיתון במשק הישראלי נעצר במזון. כלומר ששם בזבזנו יותר והנה התשובה לעולם הצריכה של המאה הנוכחית: רע לי, אני קונה. אני קונה, משמע אני קיים. אני קיים, אז טוב לי וכשטוב לי אני…קונה. אצלנו זה באוכל, כי משהו צריך לפצות על הדיכאון הקולקטיבי שתקף אותנו הישראלים ושנובע מהכל ואולי בעיקר מהכלום, אצלם זה השופינג (אולי פשוט כי הם כבר יותר מידי שמנים). בינתיים עולם הפרסומות בוודאי נהנה מכל רגע. כלומר, נכון שיש מיתון, נכון שסוגרים אגפים, נכון שמצמצמים תקציבים, אבל חכו, רק חכו והגל הבא בוא יבוא, כי אנחנו חייבים לקנות כדי להרגיש.
בינתיים קבלו פרסומת אחת וורדרדה, אחת צמרירית כמו קציפה ואחת צינית ומצחיקה. מי שיצליח לחבר את הפרסומת לכותרת יזכה בסופגניה עם ריבה

---