שווה צפיה
מדהים!
חברים יקרים, ככה עושים את זה. אחד מהקמפיינים היותר טובים שראיתי ברשת בשביל אופנת אביב קיץ 2010 של חברת רנגלר. החברה מייצרת בעיקר אופנת דנים (ג'ינסים) והיא עושה בי"ס לכולם עם הפרסומות.
האתר שיצרו בשביל השקת הקולקציה הוא כל כך טוב שפשוט ישבתי פעורת פה מול פאר היצירה.
עשו לי טובה, נסו בעצמכם. במקום סתם לשים בגדים שרצים בפלאש הפכו את הצופה לחלק אינטראקטיבי בתהליך התצוגה.
פשוט חוויה
לאתר – WRANGLER BLUE BELL SPRING/SUMMER 2010
סרטון הדגמה
דומה זה דומה
טוב, כנראה שהקטע עובד. אחרת אין לי הסבר לכל הפרסומות שיצאו עם אותו הרעיון.
בקיצור זה הזכיר לי משהו מוכר ואני בטוחה שתסכימו.
קודם היה קליפ של להקה יפנית אח"כ היה את סלקום ועכשיו יש לנו פפסי
שזה דומה אבל שונה ודווקא יפה.
לשיפוטכם…
טובות במיוחד
הנה אוסף של כמה פרינטים שאני בטוחה שתראו ופשוט תאהבו
אחת של ארגון אמהות נגד שתיה. המסר (הדי ברור) הוא ששתיה דופקת את הראש.
מקסים, לא?
שניה של כדורי שינה. לא מתה על תרופות אבל הקונספט הזה כל כך מרגיע שלמרות שכמה מכוכבי הוליווד הצעירה מתים כל הזמן מיותר מידי כדורים ביניהם גם כדורי שינה אולי זה הזמן באמת לצאת בקמפיין שכולו שלווה. הפרינט הזה לדעתי מבצע את המשימה בהצלחה
ושלישית שפשוט עשתה לי פלאשבק מטורף לשנות ה90 הלוהטות ולזמן הזה שכולנו עמדנו ופזלנו לעבר התמונות הללו שעיטרו בערך כל בית שני בישראל. תיפזלו הרבה, בסוף תמצאו על מה מדובר. ברמז קטן אני אגיד שזה לערוץ הDISCOVERY
כמו כפפה ליד
תחשבו שיש לכם מוצר אבל אתם מחליטים להגדיל את קהל היעד כדי להגדיל נתח שוק. מה עושים? כנראה את מה שעשתה חברת הכפפות הזו, בסה"כ כפפות לייטקס שהחליטה להגדיל נתח שוק, צבעה את הכפפות כדי שיהיו יותר מושכות ונתנה דחיפה נוספת עם פרסומת שנותנת למותג ולמוצר החדש בדיוק את מה שהוא צריך. משהו קצת יותר אטרקטיבי מסתם כפפה לבנה, משהו שמייצר גם אווירה. ו…אה, כן גם אישה.
בקיצור
קניתי
מנוע נסתר
הקמפיין החדש של מנועי וולקסווגן זה משהו שונה וחדש בנוף פרסומות הרכב בישראל. פתאום לפרסם מנוע ולגרום לנו לרצות את הרכב פחות בגלל איך שהוא נראה או ייראה אלא יותר מפני שאנחנו יודעים שהמנוע הוא מה שאנחנו רוצים. זו זווית שונה וחדשה והביצוע פשוט מקסים.
חשבתי בהתחלה שמדובר על פרסומת שמגיעה מחו"ל אבל התוצרת היא של אדלר חומסקי שיצרו סרטון מקסים וחשבו על מהלך שיווקי כמו שצריך והפרינט שסטודיו אורסו עשו עבורם, משלים יופי את המהלך. לגמרי ישראלי
אני חשה גאווה מבצבצת
תהנו
הסרטון של אדלר
מפלצות
כשנותנים שם למותג צריך גם לחשוב קצת קדימה וMONSTER זה שם עם קונוטציה בעייתית. אבל בMONSTER, אתר אינטרנט למציאת עבודות, השתמשו בשם הזה יופי. אני מאמינה שהשם הגיע כדי לתת תחושה של מפלצת גדולה וענקית שעוזרת לך למצוא עבודה וחולשת על הכל. אולי זו רק אני אבל זה מה שהצטייר לי כשניגשתי בפעם הראשונה לאתר (מומלץ כדרך אגב) אבל בפרסומת הזו עשו האנשה לשם המותג והפכו אותו למחפש עבודה בעצמו. זה אולי לא מעביר את משמעות המותג אבל זה בהחלט גורם לו להיות זכיר.
מטריד
מטריד
זו המילה שאני בוחרת כדי לתאר את התחושה שהיתה לי כשראיתי את הפרינט הזה.
הרעיון עובר, זה בטוח, אבל עובר באופן מטריד ביותר כזה שגורם לך לחוש בחילה מיידית למראה התמונה אבל אולי זה בדיוק מה שצריך.
המסר – Certain things hang on forever. Set the kids free from abuse and violence.
פוסט עם אזהרה!!
נתחיל עם סליחה. שבוע שאני לא בארץ והזמן שנשאר לי כדי להעלות פוסטים בבלוג התקצר. מבטיחה לחזור לעצמי כבר משבוע הבא.
ועכשיו אזהרה!!!
עשו לעצמכם טובה ואל תראו את הפרסומת הזו לבד. או בחושך. או לבד בחושך (וגם לא לבד באור).
זו פרסומת לאזעקות לבית שהצליחה פשוט להוציא ממני צווחת חרדה וסגירה מהירה של הלפ טופ. היא מצולמת במצלמה כאילו ביתית, באוירת סרטי האימה החדשים. כמי שסולדת מהסרטים האלו אני חשה שעכשיו זה בא לי בהפוכה.
אחרי שרואים אותה פשוט בא לרוץ ולקנות, במיוחד כי הצליחו להפחיד את הלקוח, כל כך.
יש לי תחושה שבישראל זה יעבוד יופי. יש לנו נטיה קלה להפחיד לקוחות כדי שיקנו. לא?
לדמיין נצחון
מי מאיתנו לא דמיין את עצמו מנצח, עולה לאולימפוס עושה את הלא ייאמן משחק אותה רוקי? אני מאמינה שכל אחד באיזה שהוא שלב בחייו היה שם. קוקה קולה יצאה בפרסומת מקסימה שמדברת אל הקהל במובן הבסיסי ביותר, היצר שלנו להצליח, להשיג ובדרך כמובן לזכור של מי המשחק הזה. אהבתי מאוד, בטוחה שתסכימו
ים של דמעות
אז בסדר, רציתם לקדם את מבצעי הירקות. אבל למה ככה? הנה פרינט דבילי למדי של רשת סופרים על ההנחה שהם נותנים לירקות. הקטע הוא שילדים לא אוהבים ירקות ועכשיו תהיה להם סיבה לבכות כי יכריחו אותם לאכול. למה ככה, ממש לא ברור לי. הרי ירקות זה גם בריאות, זה אמור לשדר משהו חי, טרי, בריא, כיף. לי אישית זה ממש לא עשה את זה. רק ריחמתי על הילדים שהשד יודע איך גרמו להם לבכות (וזה לא נראה לי פוטושופ).
